רבים שואלים אותנו איך סוחרים במינימום עמלות. או לחלופין – איך לא משלמים בכלל על הכסף שאנחנו רוצים להשקיע? איך אמר מרצה חכם פעם? "אין שניצל חינם". כשקיבלתם שירות בחינם, תחשבו היטב למה זה קרה. אם שמעתם על חברות בארצות הברית שלא גובות עמלות על מסחר, אז כדאי שתבינו גם למה. אז הנה כל הסיבות לכך.
תוכן עניינים
מסחר ללא עמלות? זה דווקא יכול לעלות ביוקר
לאחרונה הודיעו הברוקרים הגדולים בארצות הברית כי יורידו את עמלות המסחר לרמה אפסית. החלוץ שבהם היה אינטראקטיב ברוקרס. הרבה אנליסטים בשוק מציגים צד אחר לעניין. כך או כך, בסוף נשלם על זה. רק בדרכים אחרות.
בהעדר עמלות, הם מעריכים, ההשפעה על הסוחרים תהיה ביצוע יותר עסקאות. כלומר, עסקאות יותר מסוכנות. אלה עסקאות שבהן לא עוצרים באדום. תוסיפו לכך את העובדה שלעומת המשקיעים לטווח הארוך, רוב הסוחרים ממילא מפסידים למדדי השוק. מצב השוק הוא תנודתי כאשר יש שנויים גיאו-פוליטיים.
זה קרה כשעלו שמועות בנוגע להדחת הנשיא לשעבר טראמפ, כשמלחמת הסחר עם סין עדיין לא הגיעה לסיומה וכשהברקזיט עמד תלוי באוויר. במצב שבו הסוחרים עושים יותר עסקאות בתקופות כאלה, כנראה שמדובר במהלך מסוכן יותר. אחרים חושבים על הצד הכלכלי. כלומר, איך חברות כמו Schwab ו-TD ameritrade שלא גובות עמלות הולכות לפצות על הפסד הרווחים.
רוצים לשאול – כשאין עמלות מסחר, איך החברות ישאירו את האורות דולקים? זה תלוי, כמובן, במבנה ההכנסות של החברות. מה שבטוח הוא שללא מבנה עמלות, קשה להצמיד ערך לשירות או למוצר שמקבלים.
לחברות זה דווקא משתלם
בכירה ב-Schwab צוטטה כי בפעם האחרונה שהחברה הורידה את העמלות, שווי הנכסים המנוהלים שלהם עלה ב-0.8 טריליון דולר. איך זה קורה? היא סיפרה הוסיפה שלברוקראז’ יש מבנה עסקי שלא מסתמך על עמלות. הוא מכוון להכנסות בטווח הארוך.
עלות עמלות האפס לחברה היא בין 90-100 מיליון דולר ברבעון. זה בערך בין 3-4% מההכנסה נטו הרבעונית שלהם. המצב ב-TD ameritrade הוא דומה. גם שם טוענים שמבנה העסקים שלהם הוא מגוון ולא מסתמך ברובו על עמלות.
אז האם החברות יהפכו את השירותים האחרים שלהן ליקרים יותר או יספגו את הירידה בהכנסות בשנים הקרובות? הן יכולות להעלות את עלויות ההמרה, עלויות ההעברה הבנקאיות, לספק נתונים רק בתשלום או להגביל אותם.
הן יכולות גם להוריד ריבית על כספים פנויים בחשבונות או לגבות יותר ריבית על עסקאות שורט (מה שגם יפגע בלקוחות מוסדיים) ועוד.
כמובן, שיש שמתנגדים למהלך. חלק מהטיעונים שלהם נוגעים לרמה הסיכון. את הפסימיים תקף הדירקטור המנהל ומייסד קרן ההון "Vida Private Wealth" שדווקא טוען כי העמלות האפסיות ימשכו יותר משקיעים לשוק.
כלומר, בכך שיותר משקיעים יעשו יותר עסקאות, חלקן מפסידות, חלקן מרוויחות, אך הם ילמדו ויחכימו "דרך הרגליים" ויעריכו יותר את שירותי הניהול של הגופים הפיננסיים. ב-2019 הדבר לא בא לידי ביטוי על הגרף. מניות החברות הללו ירדו משמעותית, בין 12-30 אחוז. אבל יש כאן עוד בעיה שמשום מה אף אחד לא מדבר עליה.
חברות צד שלישי שהסתמכו על מבנה העמלות בברוקראז’ים למיניהם הולכות לקבל מכה קשה. ישנן חברות שפיתחו תוכנות, כלי ניתוח, סיפקו שירותים וכל זאת רק מחלוקת רווחים. דרך מה? דרך עמלות שלקוחות שילמו לברוקרים.
אז מה יקרה עכשיו? החברות הללו יצטרכו לשנות את מבנה ההכנסות שלהן. יכול להיות שיחליטו להפסיק לפעול כלל. לפני שאתם מפנים אליי את השאלה הבאה, אז חשוב שתדעו: כרגע העמלות האפסיות הן רק לאזרחים אמריקאים.
