במקומות רבים אנו נתקלים במילה ריבית, במיוחד בהקשר של חברות והשקעות בשוק ההון.
יש כל מיני סוגי ריביות שאנחנו שומעים עליהן, ריבית נומינלית, ריבית ריאלית, ריבית צמודה, ריבית פריים, ריבית אפקטיבית ועוד.
מושג אחד שנראה כל כך מורכב שרק הוא מרתיע סוחרים משוק ההון.
תוכן עניינים
הקדמה
לפני השוק הפיננסי המפותח, עידן הבנקים וחברות האשראי, היו שני סוגים של אנשים. אלו שצריכים כסף ואלו שיש להם יותר מידי כסף שהם לא יודעים מה לעשות איתו. מי שהיה צריך כסף, היה יכול לגשת לאחד מהאנשים עם הכסף (נהוג לקרוא להם מלווים בריבית) והיה מקבל סכום כסף מסוים. את סכום הכסף הזה הלווה היה צריך להחזיר, בתוספת אחוז מסוים הנקרא “ריבית”.
בואו נפשט את זה, כי מלווה ולווה קצת מסבך.
נניח ודנה צריכה כסף לפרויקט מיוחד. דנה מכירה את אביתר שהוא מלווה בריבית.
דנה פונה לאביתר ומבקשת ממנו סכום של 300,000 לירות.
אביתר אומר לה שאין בעיה, אך בעוד 3 שנים היא תצטרך להחזיר לו 350,000 ש”ח ולא 300,000 בלבד.
ה 50,000 הנוספים, זוהי ה”ריבית”. הריבית נמדדת באחוזים, אז למשל במקרה הזה, 50,000 ש”ח מסך הלוואה של 350,000 שקולים לריבית של 14.28%.
אלו גופים יכולים לתת לנו ריבית שכזו בימינו?
- בנקים
- חברות אשראי
- הלוואות חברתיות (בלנדר ודומיהן)
- בן משפחה
- גופים פיננסיים (חברות ביטוח וכד’)
לכל גוף שכזה יש את התנאים שלו, בחלקם התנאים טובים יותר ובחלקם התנאים פחות טובים.
למה לוקחים לנו ריבית על הלוואה?
למה לוקחים לי ריבית על ההלוואה? ובכן, מכמה סיבות עיקריות:
- אם נתתי לכם הלוואה, זה אומר שנתתי לכם סכום כסף שיכולתי להשקיע במקום אחר ולהרוויח ממנו כסף (נקרא עלות אלטרנטיבית), אני רוצה לפצות על ההפסד התיאורטי ולכן אדרוש ריבית.
- אינפלציה. אינפלציה היא עליית מחירי המוצרים בשוק. זאת אומרת, שבמידה ומחירי המוצרים בשוק יעלו, 100 שקל היום שווים פחות בעתיד. לכן, בפיצוי על כך שהכסף שלי מאבד את הערך שלו, אני אדרוש פיצוי.
- יש סיכוי שתברחו לי עם הכסף לתאילנד, על הסיכון הזה אני גם אדרוש פיצוי בשל הסיכון שלקחתי על עצמי.
- כי בשוק הפיננסי תמיד מישהו רוצה להרוויח ואף אחד לא פראייר 😉
סוגי ריביות שחשוב להכיר
- ריבית נומינלית:
הריבית שנקובה במסמכי ההלוואה (חוזה הלוואה, אגרות חוב ועוד..) ללא התחשבות במועדי קבלת / החזרת הקרן, עמלות או תשלומים). אתם יכולים להגיד שזוהי הריבית “היבשה”, ברוב המקרים הריבית האמיתית שנשלם תהיה שונה ממנה.
– הריבית הזו יכולה להיות ריבית קבועה – זאת אומרת נקבעת ונשארת כך לכל תקופת ההלוואה.
– הריבית הזו יכולה להיות ריבית משתנה – שיעור הריבית משתנה מעת לעת על ידי הצמדה לריבית בסיס אחרת כמו ריבית פריים, ריבית לייבור, שער של מטבע חוץ ועוד… - ריבית אפקטיבית (מתואמת):
הריבית הכלכלית האמיתית שנשלם בפועל על ההלוואה. בואו נראה דוגמה..
לקחנו הלוואה בריבית של נומינלית (חוזית) של 8% לשנה אחת, אך בחוזה רשום שהריבית משולמת מידי חודש.
בחישוב פשוט, הריבית האפקטיבית היא 8.29% (התוספת של ה 0.29% נובעת מחישוב של ריבית דריבית פר חודש)
- ריבית ריאלית:
ריבית ריאלית היא הריבית ששילמו בפועל, בניכוי מדדים אחרים שהשפיעו לנו עליה. דוגמה:
תום נתן הלוואה ליהונתן בריבית של 10% לתקופה של שנה, ההלוואה צמוד למדד המחירים לצרכן.
מדד המכירים לצרכן ירד ב2%, זאת אומרת שהריבית הריאלית שלנו בריבית פשוטה היא 8% (בריבית דריבית 7.8% אם אנחנו רוצים לדייק) - ריבית פריים:
ריבית הפריים היא נגזרת של ריבית בנק ישראל. ריבית בנק ישראל היא בעצם “ריבית השוק” שבה בנק ישראל מלווה כסף לבנקים במשק. אנחנו כצרכנים לא יכולים ללוות ברמת הריבית הזו, היא רק בין הבנקים.
ריבית הפריים היא ריבית בנק ישראל, בתוספת של 1.5%. למה 1.5%? כי ככה זה נקבע היסטורית, האם זה נכון לכל רמת ריבית? לא סביר. תחשבו על כך שיש כאן תוספת שהבנקים לוקחים לעצמם שהיא פי 16 מריבית בנק ישראל!
בכל מקרה, אם בבנק אומרים לכם שהם נותנים לכם בריבית של פריים + 0.5%, זאת אומרת שאתם משלמים: 1.6% + 0.5% = 2.1%.
סיכום על הריבית
הערה חשובה:
אנחנו לא תמיד חייבים להיות בצד הלווה, אלא אנחנו גם יכולים להלוות בריבית.
הלוואות חברתיות, רכישת אג”ח או הסכם הלוואה פרטי, כל אלו יכולים להפוך אותנו “לבנק” שנותן הלוואה ומקבל ריבית!
זהו, עכשיו אתם מבינים מה זו ריבית ויכולים להמשיך ללמוד מושגים נוספים!
