תשכחו רגע מכל מה שידעתם על השקעות “רגילות”.
קרן גידור היא לא עוד תעודת סל או מניה בבנק. זו כבר ליגה אחרת – ליגה של שחקנים גדולים, שמחפשים יותר משליטה – הם מחפשים השפעה.
בשנים האחרונות קרנות גידור הפכו להיות שחקן משמעותי בשוק ההון, והן מושכות אליהן משקיעים שמחפשים לא רק תשואה – אלא גם גמישות, חופש פעולה ומסלול שונה מהמסלול של כולם.
אבל מה זה בעצם קרן גידור? איך זה עובד? מי בכלל יכול להשקיע שם? ואיך זה שכל כך הרבה אנשים מתלהבים ממנה, למרות שזו השקעה שממש לא פתוחה לכולם?
בואו נפרק את זה יחד – צעד אחרי צעד.
תוכן עניינים
אז מה זה קרן גידור?
ברמת העיקרון, קרן גידור (Hedge Fund) היא סוג של קרן השקעות – אבל הרבה יותר חופשית, אגרסיבית ולעיתים גם… מסוכנת.
היא מאגדת כסף ממשקיעים נבחרים, במסגרת של שותפות מוגבלת, במטרה לייצר תשואה בכל מצב שוק – גם כשהבורסה עולה, גם כשהיא יורדת.
וזה מה שמבדיל אותה מקרנות רגילות:
במקום רק לקנות מניות ולחכות שהן יעלו, קרן גידור יכולה:
לעשות שורט (כלומר להרוויח מירידות)
למנף את ההשקעות
לסחור בנגזרים
לקפוץ בין שווקים וסקטורים
ולבצע כמעט כל פעולה שמותרת בחוק, בלי הרבה הגבלות
החזון? לייצר תשואה – לא משנה מה המצב.
השקעה עם חופש פעולה – ולמי זה מתאים?
קרנות גידור לא מיועדות לכל אחד.
הן לא פונות לקהל הרחב, אלא לקהל מצומצם מאוד של משקיעים שנקראים "לקוחות מתוחכמים" – אותם אנשים שמבינים את הסיכונים, יש להם מספיק הון זמין, והם באים לשולחן עם יכולת לספוג הפסדים אם צריך.
כדי להיחשב "לקוח מתוחכם" בישראל, אתם צריכים לעמוד באחד מהתנאים הבאים:
הכנסה שנתית אישית של לפחות 1.2 מיליון ש"ח בשנתיים האחרונות
או הכנסה משותפת (עם בן/בת זוג) של 1.8 מיליון ש"חנכסים נזילים בשווי מעל 5 מיליון ש"ח
ובנוסף הכנסה שנתית של לפחות 600 אלף ש"ח (או 900 משותף)או פשוט – נכסים נזילים בשווי מעל 8 מיליון ש"ח (ואז לא משנה ההכנסה)
ברור שמדובר במשקיעים אמידים, עם ניסיון ויכולת לקחת החלטות השקעה משמעותיות.
יתרונות של קרנות גידור – ולמה הן כל כך נחשקות?
קרנות גידור הן כמו חדר VIP של עולם ההשקעות. לא כל אחד נכנס, אבל מי שכן – נהנה מאפשרויות שפשוט אין במקומות אחרים.
אז בואו נבין לעומק מה הופך אותן למוקד משיכה עבור בעלי הון ומוסדות גדולים בכל העולם:
פוטנציאל תשואה גבוה – לא משנה מה קורה בשוק
בקרן גידור, המטרה היא אחת: לייצר תשואה חיובית, תמיד.
גם אם הבורסה קורסת, גם אם יש אינפלציה, מלחמה או מגפה – קרן גידור מחפשת איך להרוויח מהמצב, לא רק לשרוד אותו.
איך?
היא לא מחכה שהשוק יעלה. היא יכולה להרוויח גם מירידות, באמצעות מכירה בחסר (Short).
היא יכולה להשתמש במינוף כדי להגדיל את הסיכון – ובתקווה, גם את הרווח.
היא יכולה לפעול בזירות פחות צפויות – סחורות, מטבעות, נגזרים, הלוואות פרטיות ועוד.
כלומר, הקרן לא "כבולה" לשוק אחד או לשיטה אחת. יש לה ארגז כלים רחב – והיא יודעת לשחק איתו.
בשורה התחתונה:
קרן גידור לא מחכה שהשוק יחייך אליה. היא עושה הכל כדי להוציא רווח – גם כשאחרים בוכים.
ניהול אקטיבי, יצירתי ולא שגרתי
שכחו מלהשקיע לפי "תיק מאוזן" או "מדד S&P500".
בקרן גידור, מנהל ההשקעות הוא סוג של מוח פיננסי קיצוני:
הוא משלב ניתוחים מתקדמים, גישה יזמית, ולעיתים גם לא מעט אינטואיציה וניסיון חיים.
הניהול האקטיבי בקרנות גידור כולל:
שימוש באסטרטגיות לונג/שורט
סחר באופציות, חוזים עתידיים ומכשירים מורכבים אחרים
מסחר אלגוריתמי (יש קרנות שמנהלות הכול דרך קוד!)
ניצול של ארביטראז'ים – פערים זמניים במחירים בין שווקים
וזה לא רק עניין של כלים – זו גישה.
מנהל הקרן לא שואל "מה המדד עשה היום?", אלא "איך אני יכול להכות את השוק בצורה חכמה?"
חשוב לדעת:
יש קרנות שמתמחות בניתוח מאקרו גלובלי, אחרות מבוססות על בינה מלאכותית, ויש כאלו שצוללות לדוחות של חברות בשווקים מתעוררים. כל אחת והסגנון שלה – אבל כולן מחפשות יתרון אסטרטגי.
גמישות רגולטורית – יותר חופש, פחות בירוקרטיה
בניגוד לקרנות נאמנות, שמשויכות לעולם הפיננסי ה"מסורתי" ונמצאות תחת פיקוח הדוק של הרגולטורים, קרנות גידור פועלות תחת כללים הרבה יותר רכים.
המשמעות?
אין הגבלה על סוגי הנכסים שניתן להשקיע בהם
אין חובה לחשוף לציבור את כל מהלכי ההשקעה
אפשר לנצל הזדמנויות במהירות, בלי אישורים מראש
והכי חשוב – אין מגבלות על שימוש במינופים, נגזרים, ואפילו שיטות מסחר אגרסיביות.
מצד אחד זה נותן לקרן כוח פעולה אדיר. מצד שני – זה גם מה שהופך אותה למסוכנת יותר.
ולכן, רוב המדינות מגבילות את ההשתתפות רק למשקיעים מתוחכמים.
לסיכום:
הגמישות מאפשרת לקרן לפעול כמו סטארט-אפ מהיר, ולא כמו תאגיד כבד. זו בדיוק הסיבה שהיא מסוגלת לייצר תשואות במצבים שבהם אחרים פשוט עומדים בצד.
אינטרס משותף בין מנהל הקרן למשקיעים
אחת הנקודות הכי חשובות – ואולי הכי יפות – בקרנות גידור היא שמנהל הקרן מרוויח רק אם אתם מרוויחים.
המודל הקלאסי שנקרא "2 ו־20":
2% דמי ניהול שנתיים
20% מהרווחים – רק אם היו רווחים
זה יוצר אינטרס חזק מאוד להצליח.
מנהל הקרן לא מקבל שכר בלי קשר לביצועים. הוא חייב להביא תוצאות – אחרת, אין לו בונוס.
ולכן – הוא נלחם בשבילכם.
הוא מחפש כל יום את ההזדמנות הבאה, מנתח מגמות, קורא בין השורות בדוחות כספיים – הכול כדי להגדיל את התשואה.
רבים מהם גם משקיעים בעצמם בתוך הקרן – כך שהכסף שלהם מושקע בדיוק איפה שהכסף שלכם נמצא.
התוצאה:
המנהל הוא לא רק שותף – הוא בצד שלכם. וזה יוצר מוטיבציה שלא תמיד תמצאו במערכות השקעה אחרות.
סיכום ביניים – למה קרנות גידור כל כך נחשקות?
אם נסכם את היתרונות במילה אחת – גמישות.
אם נרחיב? אז:
הן יודעות לנצל הזדמנויות מהירות
יש להן חופש פעולה כמעט בלתי מוגבל
הן מנוהלות בצורה אקטיבית ומותאמת אישית
והן מתוגמלות לפי הצלחה אמיתית – לא לפי גודל תיק
זה הופך אותן לאידיאליות עבור משקיעים שמחפשים מעבר למסלול הרגיל של מדדים, תעודות סל וקרנות נאמנות.
משקיעים שרוצים להיות בחוד החנית של השוק, ולעבוד עם מי שמוכן לחשוב מחוץ לקופסה.
קצת היסטוריה – מאיפה זה התחיל?
הרעיון לקרן גידור נולד ב־1949, כשאיש בשם אלפרד וינסלו ג’ונס גייס 100,000 דולר, והתחיל לבנות אסטרטגיה חדשה:
לקנות מניות מבטיחות לטווח ארוך (לונג), ולמכור בחסר מניות פחות טובות (שורט).
המהלך הזה, יחד עם מבנה משפטי גמיש ויכולת להשתמש במינוף – הפך את הקרן שלו לראשונה שפעלה כ"קרן גידור" אמיתית.
אבל הפריצה הגדולה התרחשה רק בשנות ה־90.
אז התחילו יותר ויותר משקיעים להבין שיש כאן משהו אחר – דרך לשחק את המשחק לפי חוקים שונים.
מאז? התחום התפוצץ.
היום מנוהלים בקרנות גידור ברחבי העולם נכסים בשווי של יותר מ־3.2 טריליון דולר (!).
איך מקימים קרן גידור?
הקמה של קרן כזו זה לא עסק פשוט – אבל כן אפשרי.
השלבים העיקריים:
הקמת שותפות מוגבלת – המסגרת המשפטית שמאפשרת ניהול הקרן.
קביעת אסטרטגיה – מה הקרן תעשה בפועל? לונג/שורט? מסחר באג"ח? קריפטו?
קביעת עמלות – לרוב 2% דמי ניהול + 20% מהרווחים.
רישום במדינה ידידותית מס – הרבה קרנות מוקמות באיי קיימן, למשל.
גיוס הון – כאן נמדדת יכולת הנטוורקינג. בלי שיווק פומבי – הכול דרך קשרים.
הקמת צוות ותחילת פעילות – כולל סוחרים, אנליסטים, אנשי טכנולוגיה.
יש קרנות שעובדות עם ניתוחים סטטיסטיים קלאסיים, ויש כאלה שמבוססות על קוד, אלגוריתמים ובינה מלאכותית.
אבל תמיד – נדרשת שליטה עמוקה בכלכלה העולמית, בניתוח שווקים ובתכנון סיכונים.
קרנות גידור בישראל – לא עוד חיקוי של וול סטריט
כשאנחנו מדברים על קרנות גידור, הדמיון בדרך כלל לוקח אותנו ישר לאמריקה: ניו יורק, מנהטן, וול סטריט, בניינים נוצצים ומנהלי קרנות עם עניבות יוקרתיות.
אבל תכל'ס? הסצנה הישראלית לגמרי חיה ובועטת, ומציגה שילוב מעניין של חדשנות, גמישות מחשבתית וסיכון מחושב – בסטייל ישראלי מובהק.
כמה קרנות גידור פועלות בארץ?
נכון להיום, יש בישראל למעלה מ־90 קרנות גידור פעילות – והמספר הזה הולך וגדל.
עכשיו, אולי זה לא נשמע כמו מספר גדול בהשוואה לארה"ב, אבל יחסית לגודל השוק המקומי – זה נתח מרשים מאוד.
ישראל, עם רגולציה יחסית מקלה על שוק פרטי וגישה טכנולוגית, הפכה למגרש משחקים מעניין למנהלי קרנות עם ראש יצירתי.
הקרנות הקטנות – כוכבות המשחק
דווקא הקרנות הקטנות הן אלו שבולטות בשנים האחרונות. למה? כי הן גמישות יותר, מהירות יותר, ולא מפחדות לחשוב אחרת.
בזמן שקרנות גדולות יותר נצמדות לאסטרטגיות סולידיות, הקרנות הקטנות לוקחות סיכונים מחושבים – וזה מתבטא בתשואות מרשימות של 30–40% בשנה (!) בקרב חלקן.
הן פועלות באגרסיביות, משנות כיוון במהירות, ולא פעם גם מזהות הזדמנויות שהשחקנים הגדולים מפספסים.
ומה עם רגולציה?
בישראל, קרנות גידור לא נחשבות ל"קרנות ציבוריות" ולכן הן לא מפוקחות על ידי רשות ני"ע באותו האופן.
אבל – הן מחויבות לפעול תחת חוק ניירות ערך, ובמקרים רבים מפוקחות על ידי רואי חשבון חיצוניים, נאמנים, ומערכות בקרה פנימיות.
המשקיעים בקרנות האלו הם, לרוב, לקוחות מתוחכמים – כך שהמחוקק מניח שהם יודעים מה הם עושים.
בפועל, מדובר באיזון לא רע: גמישות גבוהה מצד אחד, אחריות מקצועית מצד שני.
אז איך מתחילים? ואיך בוחרים קרן?
אם אתם שוקלים להשקיע בקרן גידור ישראלית – הנה כמה צעדים ראשונים:
ודאו שאתם עומדים בקריטריונים של "לקוח מתוחכם" – כפי שהחוק דורש.
ערכו מחקר עצמאי – נסו להבין אילו קרנות פעילות, באילו תחומים הן מתמחות, ומה הביצועים ההיסטוריים שלהן.
בדקו את צוות הניהול – מי האנשים שמאחורי הקרן? מה הרקע שלהם? האם הם ניהלו השקעות בעבר?
הבינו את האסטרטגיה – האם מדובר באסטרטגיה שאתם מבינים, מרגישים איתה נוח, ומסוגלים לישון איתה בלילה?
שימו לב לנזילות – האם הכסף נעול? מתי תוכלו למשוך אותו?
אז איך מתחילים? ואיך בוחרים קרן?
אם אתם שוקלים להשקיע בקרן גידור ישראלית – הנה כמה צעדים ראשונים:
ודאו שאתם עומדים בקריטריונים של "לקוח מתוחכם" – כפי שהחוק דורש.
ערכו מחקר עצמאי – נסו להבין אילו קרנות פעילות, באילו תחומים הן מתמחות, ומה הביצועים ההיסטוריים שלהן.
בדקו את צוות הניהול – מי האנשים שמאחורי הקרן? מה הרקע שלהם? האם הם ניהלו השקעות בעבר?
הבינו את האסטרטגיה – האם מדובר באסטרטגיה שאתם מבינים, מרגישים איתה נוח, ומסוגלים לישון איתה בלילה?
שימו לב לנזילות – האם הכסף נעול? מתי תוכלו למשוך אותו?
בונוס: קרנות מעניינות שפועלות בישראל
שימו לב: אלה דוגמאות כלליות ולא המלצות השקעה.
מטריקס – קרן שמשקיעה בעיקר בטכנולוגיה ישראלית, כולל סטארטאפים בוגרי אקזיט.
איילון אלגו – קרן מסחר אלגוריתמי שפועלת בשווקים אמריקאים ומנטרת סנטימנט בזמן אמת.
תמר – מתמקדת באג"חים בעלי דירוג נמוך תוך ניתוח עומק משפטי.
Infinity Hedge – קרן לונג/שורט אקטיבית שמתמחה במניות נסחרות בת"א ונאסד"ק.
ומה לגבי החסרונות?
כמו בכל השקעה, גם כאן יש חסרונות שצריך להכיר:
נזילות נמוכה – אי אפשר למשוך את הכסף מתי שרוצים. ברוב המקרים – רק אחת לרבעון או חצי שנה, ורק אחרי שנה ראשונה של נעילה.
סיכון גבוה – אין התחייבות לרווח. קרנות גידור יכולות להרוויח בענק – אבל גם להפסיד, בייחוד אם נעשה שימוש במינופים מוגזמים.
דרישות סף גבוהות – לא כולם יכולים להיכנס. ההשקעה מתאימה לבעלי הון בלבד.
חוסר שקיפות – בגלל רגולציה רופפת, קשה לעקוב אחר כל צעד של הקרן.
סיכום
קרן גידור היא לא מקום לשים בו את קרן הפנסיה או את החסכונות לילדים.
אבל עבור מי שמבין את הסיכון, מוכן להתחייב לטווח ארוך, ויש לו את ההון המתאים – זו יכולה להיות דרך מצוינת לגוון את תיק ההשקעות, ולהיחשף לאסטרטגיות שהן מעבר לקונבנציונלי.
הכי חשוב? להבין לאן אתם נכנסים.
קרן גידור היא גוף רציני, שדורש הבנה, מעקב שוטף, וסבלנות.
