אם יצא לכם לשמוע את המונח "מטבעות קריפטו" ולתהות מה הקשר בין זה לבין מחשבים, מתמטיקה ומטבעות – אתם ממש לא לבד. אז בואו נעשה סדר.
תוכן עניינים
קודם כול – מה זה קריפטוגרפיה?
קריפטוגרפיה (Cryptography) היא תחום שנמצא בצומת שבין מתמטיקה, מדעי המחשב ואבטחת מידע.
בעברית פשוטה: מדובר במדע של הצפנה.
כלומר, איך מעבירים מידע בין שני צדדים כך שאף אחד אחר לא יוכל להבין אותו – גם אם יצליח "להאזין" או "ליירט" אותו בדרך.
למשל, אם אנחנו שולחים הודעה סודית, נרצה להצפין אותה – להפוך אותה לסדרה של סימנים בלתי קריאים – כדי שרק הצד שמקבל את ההודעה יוכל לפענח אותה.
אז למה זה חשוב?
בימינו, כשכמעט הכל עובר דרך הרשת – כסף, מסמכים, שיחות, סיסמאות – יש חשיבות קריטית לכך שהמידע יעבור מאובטח.
וזה בדיוק המקום שבו קריפטוגרפיה נכנסת לתמונה.
אנחנו משתמשים בקריפטוגרפיה כל הזמן – גם כשאנחנו לא מודעים לזה:
כשאנחנו מבצעים רכישה באינטרנט
כשאנחנו נכנסים לחשבון הבנק
ואפילו כשאנחנו שולחים הודעה בוואטסאפ
איך זה מתקשר לעולם הקריפטו?
מטבעות קריפטוגרפיים – או בקיצור קריפטו – קיבלו את שמם בדיוק בגלל זה:
הם מבוססים על טכנולוגיות קריפטוגרפיות.
הכוונה היא שבבסיס כל המטבעות האלה, כמו ביטקוין, את'ריום ודומיהם, עומדות שיטות מתמטיות מורכבות שמאפשרות:
לשמור על אבטחה של העסקאות
להגן על זהות המשתמשים
לאמת כל פעולה שמתבצעת במערכת – בלי צורך בגורם מתווך כמו בנק
קריפטוגרפיה – קצת מעבר
התחום כולל לא מעט נושאים מעניינים, כמו:
הצפנה סימטרית – מפתח אחד משמש גם להצפנה וגם לפענוח
הצפנה א-סימטרית – לכל משתמש יש זוג מפתחות: אחד ציבורי ואחד פרטי
חתימות דיגיטליות – כדי לוודא שמסמך או עסקה הגיעו מהמקור הנכון ולא שונו
פונקציות גיבוב (Hashing) – שיטה להפוך מידע למזהה ייחודי (כמו תעודת זהות של קובץ)
הטכנולוגיות האלו הן הבסיס לבלוקצ’יין – אותה מערכת מבוזרת שמנהלת את כל תחום הקריפטו.
אז בפעם הבאה שאתם שומעים "קריפטו" – תדעו:
זה לא סתם טרנד של משקיעים או מהלך פיננסי מרתק – זה עומד על יסודות מתמטיים ותכנותיים חזקים מאוד.
וככל שהעולם הופך ליותר דיגיטלי – ככה החשיבות של קריפטוגרפיה רק הולכת וגדלה.
