תראו, כולנו מכירים את זה – השקענו, חיכינו, הסתכלנו על הגרף – ולרגע הכל נראה מצוין, אבל רגע אחרי? ירידה.
ואז שוב עלייה. ואז תיקון. ואז עוד טלטלה.
קלאסי שוק ההון. תנודתיות – זה השם האמצעי שלו.
ובאמצע כל הסיפור הזה, כשאנחנו מנסים להבין אם בכלל הולך לנו טוב, נשאלת שאלה אחת פשוטה:
איך מודדים הצלחה לאורך זמן?
איך אנחנו יכולים לדעת אם התיק שלנו באמת שווה את ההשקעה – לא רק עכשיו, אלא בפרספקטיבה של כמה שנים?
אחד הכלים הכי חזקים ויעילים שיש לנו בדיוק בשביל זה – נקרא CAGR.
תוכן עניינים
רגע, מה זה CAGR?
CAGR זה קיצור של Compound Annual Growth Rate, או בעברית:
קצב צמיחה שנתי ממוצע.
אבל תכל’ס? הוא הרבה יותר מסתם “ממוצע”.
CAGR עוזר לנו להבין באיזה קצב אמיתי ההשקעה שלנו גדלה לאורך זמן – כאילו היא גדלה באותו אחוז קבוע בכל שנה, בלי הפתעות, בלי קפיצות, ובלי ירידות חדות.
כן, ברור שבמציאות כל שנה נראית אחרת – פעם ירוק, פעם אדום, פעם אפור.
אבל CAGR בא לקחת את כל התקופה הזאת, עם כל העליות והירידות – ולהגיד לנו:
“אם כל שנה הייתם משיגים את אותה תשואה בדיוק, מה היא הייתה צריכה להיות כדי שתגיעו בדיוק לאן שהגעתם?”
למה זה חשוב?
כי ברוב המקרים, להסתכל על שנה אחת זה פשוט לא מספיק.
שנה מוצלחת לא אומרת הרבה אם לפני כן הייתה התרסקות.
ושנה קשה לא בהכרח אומרת שההשקעה לא טובה בטווח הארוך.
CAGR נותן לנו תמונה נקייה, מפוכחת ואובייקטיבית יותר של הביצועים לאורך זמן.
והוא לא סתם מספר – הוא כלי שמאפשר לנו:
להשוות בין השקעות שונות
לבחון האם אנחנו בדרך הנכונה להשגת היעדים שלנו
להבין באיזה קצב אנחנו צריכים להתקדם מכאן והלאה
איך מחשבים CAGR?
רוצים נוסחה?
ונראה לכם רגע איך זה עובד בפועל:
נניח שהשקענו 10,000 דולר.
אחרי שנה זה גדל ל־13,000 דולר → עלייה של 30%
שנה אחר כך הגענו ל־14,000 דולר → עלייה של 7.69%
ובשנה השלישית זה זינק ל־19,000 דולר → עלייה של 35.71%
אז נכון, כל שנה נראית שונה. התשואות משתנות.
אבל אם נחשב את CAGR, נגלה שההשקעה צמחה בממוצע בקצב שנתי של 23.86%.
וזה בדיוק הרעיון: המדד הזה פשוט עושה סדר.
רגע, אבל מה זה באמת נותן לנו כמשקיעים?
יש לזה כמה שימושים סופר חשובים:
1. להשוות בין השקעות
נגיד שיש לכם שתי מניות. אחת הביאה 50% בשנה אחת ואיבדה 20% בשנה שאחריה.
השנייה צמחה כל שנה ב־15%.
מי טובה יותר?
CAGR עוזר לכם להבין איזו השקעה הייתה יציבה ורווחית באמת לאורך זמן.
2. לקבוע מטרות עתידיות
לפעמים אנחנו לא יודעים כמה להשקיע, או באיזה קצב אנחנו צריכים לגדול כדי להגיע ליעד מסוים.
CAGR יכול לתת לנו את התשובה.
דוגמה:
אנחנו בני 40, רוצים בגיל 67 שיהיו לנו 400,000 ₪ להשקיע בלימודים של הנכדים.
יש לנו עכשיו 30,000 ₪.
כמה אחוזים אנחנו צריכים לגדול בשנה, בממוצע, כדי להגיע לשם?
מפעילים את הנוסחה:
400,000 ÷ 30,000 = 13.33
13.33 בחזקת 1/27 → מינוס 1 → כפול 100 =
נדרש קצב צמיחה ממוצע של 10.06% בשנה.
וזה בדיוק המספר שאנחנו צריכים לכוון אליו – בין אם זה דרך פיזור נכון, מינוף, או בחירה מדויקת יותר של השקעות.
ומה החסרונות?
חשוב להבין – CAGR לא מספר הכל.
הוא לא לוקח בחשבון סיכון, ולא משקף תנודתיות אמיתית.
אם הייתה שנה אחת קטסטרופלית – היא תיבלע בתוך הממוצע, ולא תיראה כל כך דרמטית.
לכן, לא כדאי להסתמך עליו לבד – אלא לשלב אותו עם עוד מדדים כמו סטיית תקן, שארפ, בטא, או לפחות לבדוק גם גרף ולהבין את התמונה המלאה.
שימושים מעניינים נוספים
ניתוח חברות
אפשר להשוות בין מתחרות באותו ענף לפי CAGR של רווח, צמיחת הכנסות, או אפילו שביעות רצון לקוחות (אם יש נתונים כאלה).
זה עוזר להבין מי מתקדמת באמת, ומי סתם עושה רעש.
בחירת השקעות לפי יעדים
אנחנו יכולים לחשב את ה-CAGR הדרוש כדי להגיע ליעד כספי מסוים – ואז לבדוק האם תיק ההשקעות שלנו בנוי בכלל לייצר את הקצב הזה.
אז מה למדנו?
CAGR זה לא סתם ממוצע – זה כלי חזק להבין צמיחה אמיתית.
הוא עושה סדר בתוך רעש של שנים שונות.
הוא לא מחליף שיקול דעת, אבל הוא לגמרי אחד המדדים הכי פרקטיים שיש לנו.
כל אחד יכול להשתמש בו – בין אם אתם חדשים בשוק, ובין אם אתם משקיעים ותיקים שרוצים לוודא שאתם עדיין במסלול.
סיכום
אם אי פעם הסתכלתם על הגרף שלכם ואמרתם לעצמכם "אין לי מושג אם זה טוב או לא" – תנו ל-CAGR לעזור לכם להבין את התמונה האמיתית.
