לפני שנדבר על קורלציה, נתחיל רגע במשהו שכולנו חווים: אנחנו רוצים לבנות תיק השקעות חכם, כזה שמייצר תשואה לאורך זמן, אבל גם שומר עלינו בתקופות פחות נעימות בשוק. נשמע פשוט? תכלס – רק אם מבינים את המושגים הנכונים. ואחד מהם, אולי החשוב ביותר, הוא קורלציה.
תוכן עניינים
אז מה זה בעצם קורלציה?
קורלציה זו מילה שלפעמים נשמעת כמו מושג מדעי מרוחק, אבל בפועל – מדובר באחד הכלים הכי פרקטיים והכי חשובים שיש לנו כשאנחנו מנהלים השקעות.
קורלציה מתארת את הקשר בין שני דברים – או במקרה שלנו, בין שני ניירות ערך.
אנחנו שואלים: איך הם מתנהגים? האם הם זזים יחד? או אולי בכיוונים מנוגדים?
וכשאנחנו אומרים "איך הם מתנהגים", הכוונה היא לתנועות המחיר שלהם – האם כשנייר ערך אחד עולה, גם השני עולה? או שאולי כשאחד עולה, השני דווקא נופל?
המתאם הזה – הקשר ביניהם – מתורגם למספר, שנקרא מקדם קורלציה, והוא נע בין 1- ל־1.
בואו נעשה לזה סדר במספרים:
+1 = קורלציה חיובית מושלמת → שני הנכסים נעים בדיוק באותו כיוון ובאותו קצב.
0 = אין קשר → הנכסים מתנהגים באופן עצמאי לחלוטין.
-1 = קורלציה שלילית מושלמת → כל פעם שאחד עולה, השני יורד באותו שיעור בדיוק.
אבל בואו לא נלך לאיבוד במספרים – מה שחשוב להבין זה שקורלציה עוזרת לנו לראות קשרים נסתרים, כאלה שאנחנו לא תמיד שמים לב אליהם בהתחלה.
למה זה חשוב לנו כמשקיעים?
אנחנו לא באים לנחש, נכון? אנחנו רוצים להסתמך על נתונים, להוריד סיכון, להבין את המערכת.
וזה בדיוק מה שקורלציה עוזרת לנו לעשות.
כשאנחנו בונים תיק השקעות, המטרה היא לא לשים את כל הביצים בסל אחד.
אבל גם לא מספיק לפזר סתם.
אנחנו רוצים לפזר חכם – לבחור נכסים שהתנהגו שונה זה מזה בזמנים שונים.
ולכן חשוב לבדוק את הקורלציה ביניהם.
הנה דוגמה פשוטה:
נניח שיש לנו מניה של חברת טכנולוגיה, ולידה שמנו גם מניה של חברת אנרגיה.
הן שייכות לענפים שונים, מושפעות מגורמים שונים.
אם הקורלציה ביניהן קרובה לאפס או שלילית – מעולה! זה אומר שאם אחת תיפול, השנייה לא בהכרח תיפול איתה.
וככה אנחנו מאזנים את הסיכון.
רגע, אז איך בודקים קורלציה?
היום – זה ממש קל.
רוב מערכות המסחר, האתרים הכלכליים והפלטפורמות האינטראקטיביות מספקות לנו מחשבוני קורלציה מובנים.
תוך שניות אנחנו יכולים לדעת מה רמת הקשר בין שני נכסים.
וזה לא רק לצורך “תמונה עכשווית” – ככל שאנחנו נבדוק את הקורלציה לאורך זמן, כך נקבל מושג אמיתי עד כמה היא חזקה או זמנית.
וזה בדיוק העניין – קורלציה היא לא רק מדידה של הרגע הזה, אלא גם כלי חיזוי.
אם אנחנו רואים שנכס אחד מגיב תמיד לתנועות של אחר – אפשר להתחיל להסתמך על זה לצורך ניתוחים עתידיים.
איך ניגשים לזה בתכלס?
שלב אחרי שלב
כשאנחנו מתחילים לבנות תיק השקעות, כדאי להתחיל מהתמונה הגדולה:
לבחון קטגוריות כלליות – מניות, אג”חים, נדל”ן, סחורות.
לרדת לרזולוציה של סקטורים – טכנולוגיה, פיננסים, בריאות, אנרגיה וכו’.
לבחור נכסים ספציפיים – לבחור מניה מסוימת, קרן, תעודת סל וכו’.
בכל שלב כזה, נרצה לבדוק:
האם הנכסים שאנחנו משלבים יחד – “נעים” יחד? או שהם מאזנים אחד את השני?
ככל שנשלב יותר נכסים שאין ביניהם קורלציה גבוהה, כך ניצור תיק יציב יותר.
זה לא מבטיח רווח תמידי, אבל זה לגמרי מפחית סיכונים מיותרים.
דוגמה ליישום בשטח
תיק השקעות חכם
נניח ויש לכם תיק השקעות של 150,000 דולר.
80% ממנו מושקעים במניות, ו־20% באג"ח.
בשנה טובה – המניות קופצות ומביאות 14% תשואה, האג"ח 3%.
ואתם שואלים – למה לי בכלל להחזיק אג"ח אם הוא בקושי זז?
אבל אז מגיעה שנה קשה. השוק נופל, המניות צונחות.
ופתאום – דווקא האג”ח שומר על יציבות, ואפילו עולה.
למה? כי הקורלציה ביניהם שלילית.
כשהמניות במגמת ירידה, האג”ח מושך את התיק למעלה – ומאזן את ההפסדים.
וזה בדיוק הכוח של קורלציה שלילית – לא הכול נופל ביחד.
בשורה התחתונה
קורלציה היא כלי שמסביר לנו איך שני נכסים זזים – ביחד, הפוך, או בלי קשר.
היא עוזרת לנו לבנות תיקים חכמים יותר, עם פחות סיכון.
אנחנו לא מחפשים רק "מניות טובות" – אלא שילובים חכמים בין נכסים שמתנהגים שונה.
ככל שנבדוק את הקורלציות לאורך זמן, נוכל לקבל החלטות יציבות ובטוחות יותר.
זה כלי שכל סוחר או משקיע חייב להבין, גם אם הוא לא מתכנן להיות אנליסט.
סיכום
זכרו – קורלציה היא לא קסם, אבל היא בהחלט מגדילה את הסיכוי שלנו לבנות תיק השקעות שלא יקרוס כמו מגדל קלפים ברוח הראשונה.
ואם תיקחו איתכם דבר אחד מהמאמר הזה, אז זה זה:
ההבדל בין תיק השקעות שמצליח לאורך זמן לתיק שמתרסק – לא תמיד טמון במה בחרתם, אלא באיך הדברים שבחרתם מתנהגים ביחד.
