תוכן עניינים
אז מה זה בעצם ריבית?
ריבית היא המחיר של הכסף. פשוטו כמשמעו. כשאנחנו לווים כסף – אנחנו משלמים ריבית. כשאנחנו מפקידים כסף – אנחנו מקבלים ריבית. זה התשלום עבור הזמן שבו מישהו אחר משתמש בכסף שלנו – או להיפך.
למה זה חשוב?
כי ברגע שכסף עוזב את הכיס שלנו, הוא כבר לא שלנו לתקופה. ואם אנחנו מלווים אותו – נרצה פיצוי על הסיכון, על הזמן, ועל ההזדמנות שפספסנו להשתמש בו. זו הריבית.
וכשאנחנו הלקוחות? הריבית הופכת למחיר שאנחנו משלמים על הזכות להשתמש בכסף של מישהו אחר.
איך בכלל קובעים את הריבית?
פעם כל מלווה קבע ריבית לפי מצב הרוח.
היום – הכל הרבה יותר מסודר ומפוקח. בנק ישראל קובע את הריבית המוניטרית במשק, ודרכה משפיע על הלוואות, משכנתאות, פיקדונות, ואפילו על שער החליפין.
ריבית גבוהה מדי – אנשים יצרכו פחות.
ריבית נמוכה – המשק יתחמם. הכלי הזה נקרא "מדיניות מוניטרית" – והוא אחד החזקים שיש למדינה.
סוגי ריביות – ואיך הן פוגשות אותנו ביום-יום
ריבית חובה – הריבית שאנחנו לא מרגישים אבל משלמים ביוקר
אם יש ריבית שקורית "מאחורי הקלעים", בלי שנרגיש, אבל עולה לנו הון – זו ריבית החובה.
היא מוכרת יותר בשם היומיומי שלה: ריבית על המינוס.
וזו לא ריבית סתם. זו אחת מההלוואות היקרות ביותר שאנחנו עלולים לקחת – בלי לחתום, בלי משא ומתן, ובלי להבין בכלל שלקחנו.
מה זה בעצם אומר?
כשאנחנו נכנסים למינוס (אוברדראפט), אנחנו בעצם לווים כסף מהבנק – אבל בצורה שקטה. בלי שיחת טלפון, בלי חוזה מסודר, ובלי לדעת מראש כמה בדיוק נשלם עליו.
ובגלל שזה קורה כמעט "אוטומטית", הרבה מאיתנו לא עוצרים לבדוק את המחיר. אבל המחיר – גבוה. מאוד.
כמה גבוהה הריבית הזאת?
הריבית על האוברדראפט משתנה בין בנקים, פרופיל הלקוח ומסגרת האשראי, אבל:
היא נעה בדרך כלל בין 6% ל־10%, ולעיתים אפילו יותר.
אם אין מסגרת מסודרת – כלומר חרגתם מהמינוס המותר – הריבית יכולה לטפס ל־12% ויותר (!)
בבנקים מסוימים היא מחושבת יומית – מה שאומר שכל יום במינוס עולה לכם כסף.
וזה קטע – כי זו לא נראית כמו הלוואה. אין פירעון, אין תשלומים חודשיים, אין שקיפות.
אבל הכסף שוחק, והריבית שואבת בלי שנשים לב.
למה היא כל כך יקרה?
כי הבנק לא אוהב הפתעות. מינוס זה כסף שהוא לא באמת תכנן להלוות לכם.
כי אין ביטחונות. הבנק לא מחזיק נכס כנגד האוברדראפט כמו במשכנתא.
כי זה נוח מדי. רוב האנשים לא עוצרים לחשב כמה המינוס באמת עולה להם – ולכן פשוט ממשיכים לגרור אותו.
ריבית פריים
אם יש ריבית שצצה כמעט בכל מסמך בנקאי, חוזה הלוואה או תנאי משכנתא – זו ריבית הפריים.
כולם מדברים עליה, משתמשים בה, מציעים אותה – אבל לא כולם באמת מבינים מה עומד מאחוריה ואיך היא משפיעה על הכיס שלנו.
אז בואו נעשה סדר – אחת ולתמיד.
מה זה בעצם "פריים"?
ריבית פריים (Prime Rate) היא סוג של "ריבית בסיסית" שהבנקים משתמשים בה כנקודת מוצא לקביעת ריביות על הלוואות, אשראי, מסגרות עו"ש, משכנתאות ועוד.
היא לא נקבעת על ידי הממשלה ישירות – אבל היא כן מבוססת על ריבית בנק ישראל, עם תוספת קבועה שהבנקים מוסיפים לעצמם.
הנוסחה הפשוטה
ריבית פריים = ריבית בנק ישראל + 1.5%
וזה קבוע. כלומר, אם ריבית בנק ישראל עומדת על 4.75% – ריבית הפריים תהיה 6.25%.
ה־1.5% האלו הם התוספת שכרגע כל הבנקים בישראל גובים, בצורה אחידה.
(אגב, בעבר המרווח היה גמיש יותר, אבל בשנים האחרונות הוא פשוט התקבע על 1.5% – כולם באותו קו.)
למה זה חשוב?
כי רוב הריביות במשק נקבעות על בסיס הפריים – ומוסיפים או מפחיתים ממנו בהתאם ללקוח, לסיכון, לתקופת ההלוואה ולמטרתה.
דוגמאות:
משכנתא בריבית של פריים מינוס 0.5% = 6.25% – 0.5% = 5.75%
הלוואה בריבית של פריים פלוס 1% = 6.25% + 1% = 7.25%
מסגרת אשראי על בסיס פריים = ריבית גבוהה יותר משמעותית, כי אין ביטחונות
ריבית דריבית (או: איך הריבית עושה ילדים)
פה זה כבר נהיה מעניין – ובעיקר חשוב למי שחוסך או משקיע לאורך זמן. ריבית דריבית היא ריבית שמחושבת לא רק על הקרן (הסכום המקורי), אלא גם על הריבית שכבר הצטברה. כלומר, בכל תקופה, הריבית גדלה על בסיס הסכום החדש, הגדול יותר.
דוגמה פשוטה: השקעתם 100,000 ש"ח בריבית של 10% לשנה. בסוף השנה תקבלו 110,000 ש"ח. אם לא תמשכו את הכסף – בשנה הבאה הריבית תחושב על 110,000 ש"ח – כלומר תרוויחו 11,000 ש"ח. הריבית עובדת בשבילכם.
ריבית אפקטיבית שנתית
זו הריבית האמיתית – זו שמספרת את כל הסיפור. היא כוללת גם עמלות, גם הצמדות, גם ריבית דריבית וגם תדירות החיוב (חודשי, רבעוני, שנתי).
טעות נפוצה: לחשוב ש־1% לחודש = 12% בשנה. בפועל, בגלל ריבית דריבית והצמדות – זה יכול להגיע גם ל־12.68% ואפילו יותר. ולכן – תמיד תבדקו מה הריבית האפקטיבית ולא רק מה "כתוב על הנייר".
ריבית ושוק ההון – קשר הדוק
שיעור הריבית משפיע באופן ישיר על הבורסה. כשהריבית עולה – ההשקעות נהיות פחות משתלמות כי האלטרנטיבה הסולידית (פיקדון, אג"ח) פתאום מניבה יותר. כשהריבית יורדת – הכסף זורם חזרה למניות ונדל"ן, והשווקים מגיבים בהתאם.
השינויים האלה לא מקריים – הם משפיעים על החלטות של משקיעים, חברות, וקרנות ענק בכל העולם.
הריבית בישראל? רק חלק מהתמונה
לא מספיק לעקוב אחרי בנק ישראל. השווקים הבינלאומיים – ובעיקר הפדרל ריזרב בארה"ב – קובעים את הטון הגלובלי. החלטת ריבית בארה"ב יכולה להזיז את שוקי העולם, את שער הדולר, את שוק המט"ח ואת ההשקעות שלנו.
אם אנחנו מושקעים בדולר, במניות טכנולוגיה, או פשוט עם חשיפה כלשהי לחו"ל – חייבים להבין מה קורה גם מעבר לים.
אז איך כל זה קשור אלינו?
בין אם אנחנו לוקחים הלוואה, פותחים תוכנית חיסכון, בוחנים השקעה או פשוט מנסים להבין לאן הכלכלה הולכת – הבנה של הריבית היא כלי חובה.
היא עוזרת לנו:
לבחור את ההלוואה הכי משתלמת
להבין את העלות האמיתית של האשראי
לחזות מגמות בשוק ההון
לקבל החלטות פיננסיות חכמות
מילה לסיום – אל תישארו באפלה
ריבית אולי נשמעת כמו נושא יבש, אבל היא משפיעה על כל שקל שאנחנו מרוויחים או מוציאים. ככל שנכיר אותה יותר טוב – נוכל להרוויח יותר, להפסיד פחות, ובעיקר – לקבל החלטות מושכלות, בלי להיות תלויים באף אחד.
ומי יודע? אולי בפעם הבאה שתראו את המילה "ריבית" – תדעו בדיוק מה עומד מאחוריה.
