אם אתם עוקבים אחרי הכלכלה או משקיעים בשוק ההון, בטח שמעתם לא מעט את הביטוי "הפד" – הקיצור של הפדרל ריזרב (Federal Reserve). אולי אפילו ראיתם איך השוק מגיב בנרות אדומים או ירוקים לכל מילה שיוצאת מהפה של יו"ר הבנק המרכזי של ארה"ב. אבל מה בעצם עושה הפד? ולמה יש לו כל כך הרבה כוח על הכלכלה העולמית?
תוכן עניינים
בואו נעשה סדר
הפדרל ריזרב הוא הבנק המרכזי של ארצות הברית, שנוסד ב-1913. המטרה המרכזית שלו היא שמירה על יציבות מחירים (אינפלציה) ודאגה לרמות תעסוקה נמוכות ככל האפשר. אם נאמר זאת בפשטות – הפד מחליט כמה כסף יזרום בכלכלה, מה שיעור הריבית ואיך לנהל משברים כלכליים.
איך הפד בנוי ואיך הוא פועל?
הפד מורכב מכמה גופים מרכזיים:
מועצת הנגידים – קובעת את המדיניות הכללית.
12 בנקים אזוריים – מבצעים את המדיניות בפועל.
ועדת השוק הפתוח (FOMC) – אחראית על קביעת המדיניות המוניטרית.
למעשה, זה גוף שמנסה לשלב בין אינטרסים ציבוריים לפרטיים ולוודא שהמדיניות המוניטרית מיטיבה עם הכלכלה האמריקאית והגלובלית.
יו"ר הפדרל ריזרב – האיש שהשוק עוקב אחריו
מי שעומד בראש הפד הוא אחת הדמויות הכלכליות החזקות בעולם. היו"ר לא רק מחליט על גובה הריבית ועל רכישות אג"ח, אלא גם מעביר מסרים לשווקים. כשהוא מדבר – העולם מקשיב. אם הוא יגיד שהאינפלציה "מדאיגה", השוק עלול לרדת. אם הוא ירמוז על הורדת ריבית – הבורסות יזנקו. זה עד כדי כך פשוט.
איך הפדרל ריזרב משפיע על הכיס שלנו?
באמצעות שלושה כלים עיקריים, הפד משפיע על הכלכלה ועל שוק ההון:
ריבית הפדרל – זו הריבית שהבנקים משלמים כשהם מלווים כסף זה מזה. אם הריבית גבוהה, הלוואות הופכות יקרות יותר, הצריכה יורדת והשווקים נחלשים. אם הריבית נמוכה, קל יותר לקחת הלוואות, אנשים מוציאים יותר כסף והשוק מתחזק.
דוגמה: כשמשבר הקורונה פרץ, הפד הוריד את הריבית לרמה אפסית כדי לעודד צריכה והשקעות. שוק המניות חגג, הנדל"ן זינק, אבל בסוף זה גרם לעליית אינפלציה חדה.
רכישת אג"ח (הדפסת כסף) – הפד יכול להכניס נזילות לשווקים על ידי רכישת אגרות חוב, מה שמעלה את מחירי הנכסים.
דוגמה: ב-2008, במשבר הסאב-פריים, הפד קנה טריליוני דולרים באג"ח כדי למנוע קריסה כלכלית.
דרישות רזרבה מהבנקים – הפד קובע כמה כסף כל בנק חייב לשמור במזומן כנגד ההלוואות שהוא נותן. כשהוא מעלה את הדרישה, הבנקים פחות מלווים והאשראי במשק מצטמצם.
דוגמאות לפעולות הפד בזמן משברים
משבר 2008: הפד הוריד ריבית לאפס, קנה אג"ח מסיבי והזרים כסף למערכת הבנקאית כדי למנוע קריסה כוללת.
מגפת הקורונה: הפד הדפיס כמויות עצומות של כסף כדי לתמוך בכלכלה, מה שהוביל לזינוק חסר תקדים במניות ובנדל"ן – אך גם גרם לעליית מחירים משמעותית שהובילה לאינפלציה גבוהה במיוחד.
איך החלטות הפד משפיעות על שוק ההון?
שוק המניות מגיב בצורה חדה לכל החלטה של הפד:
העלאת ריבית: פחות אשראי זמין -> פחות השקעות -> ירידה במחירי המניות.
הורדת ריבית: יותר כסף זמין -> יותר השקעות -> עלייה במחירי המניות.
נאומים של יו"ר הפד: אפילו רמיזה על שינוי במדיניות יכולה לגרום לשוק להתהפך ביום אחד.
דוגמה: ב-2022, כשהפד התחיל להעלות את הריבית במטרה לרסן את האינפלציה, שוק המניות האמריקאי חווה נפילות חדות. לעומת זאת, כשהוא רמז על האטת קצב העלאות הריבית, השווקים התאוששו.
סיכום- אז מה זה אומר לנו כמשקיעים?
כל סוחר, משקיע או אפילו אזרח פשוט צריך להיות מודע למהלכים של הפד. אם אתם משקיעים, כדאי לעקוב אחרי ההחלטות המוניטריות ולתכנן את האסטרטגיה שלכם בהתאם.
טיפ: כשאתם בודקים מניות או משקיעים בקרנות, שימו לב לסביבת הריבית ולהשפעתה על המגזרים השונים – נדל"ן, מניות צמיחה, אג"ח ועוד.
לסיכום, הפדרל ריזרב הוא אחד הגופים המשפיעים ביותר על הכלכלה העולמית. ההחלטות שלו משפיעות על הריבית, על האינפלציה, על שוק ההון ואפילו על המשכנתא שלכם.
אז בפעם הבאה שאתם רואים את יו"ר הפד מדבר – תדעו שהוא לא סתם בנקאי, אלא האיש שקובע איך הכסף בעולם מתנהג. 😉
