כולנו מכירים את החלום – חופש כלכלי, רווחים גבוהים, ויכולת לסחור מכל מקום בעולם. אבל המציאות של שוק ההון הרבה יותר מאתגרת. מחקרים מראים שרוב הסוחרים המתחילים מפסידים את כספם בתוך חודשים ספורים.
תוכן עניינים
כל המרבה – הרי זה מסובך!
אפשר לחשוב על אינספור מקרים שבהם המשפט הזה לא נכון, אבל כשזה מגיע לשוק ההון – דווקא יש לו לא מעט אחיזה במציאות. בואו נסתכל על זה משתי זוויות: מצד הסוחר המתחיל ומצד הסוחר המנוסה. בסוף, כנראה נגיע לאותה מסקנה.
מניסיוני, יש ארבעה סוגים עיקריים של סוחרים:
הסוחרים על פי חדשות
אלה שמחפשים כל ידיעה טרייה, בטוחים שהם הראשונים שקראו את הכתבה ושיש להם יתרון בשוק. זה אולי לגיטימי ל-Day Trading, אבל למסחר סווינג? פחות יעיל, בלשון המעטה.
המאמינים בגרף בלבד
"הו גרף גדול ורחום, אנא ספק לי את כל התשובות!" – נשמע קיצוני, אבל יש לא מעט סוחרים שפועלים כך. כן, הגרף מספק מידע חשוב, וניתוחים סטטיסטיים הם כלי נהדר, אבל להתעלם לחלוטין מחדשות, אירועים כלכליים ומצב השוק? זו כבר טעות.
אלה שמשלבים חדשות ומצב השוק עם הגרף
לכם אין לי הרבה מה להגיד – אתם כנראה עושים בשכל.
המנתחים הפונדמנטליים שמחפשים רמזים במסחר טווח קצר
אז יש לי חדשות בשבילכם – הקורלציה בין ניתוח פונדמנטלי למסחר קצר טווח כל כך נמוכה, שיש יותר קשר בין שריקה של "יהונתן הקטן" לבין הסיכוי שיונה תחרבן לכם על הראש כשאתם יוצאים מהבית.
אז מה המסקנה?
לא משנה איזה סוג של סוחרים אנחנו – כולנו משתמשים במידע. השאלה היא לא האם מידע הוא חשוב (ברור שכן!), אלא האם עומס יתר של מידע עלול לפגוע יותר מאשר להועיל?
איזה מידע אנחנו בכלל צריכים?
כדי לסחור במסחר אקטיבי, ברוב המוחלט אנו נשתמש בנתונים טכניים כמו מחירי המניה, סטיות תקן, תנודתיות, נפח מסחר, מחזורים ועוד..
השיטה הזו נקראת “ניתוח טכני”. בניתוח טכני אנו יכולים להוציא אלפי פיסות מידע מכל נקודת זמן שנחליט, בין אם לפי גרף או משיכת נתונים יבשה לטבלאות – הנתונים הללו אמורים לעזור לנו להחליט לאילו עסקאות אנו רוצים להיכנס ומתי.
זה מה שאנחנו צריכים לזכור לכל אורך הפוסט הזה. “לאן להיכנס” “ומתי”.
כל מה שאנחנו צריכים מפיסות המידע זה להבין לאילו מניות אנחנו רוצים להיכנס ולתזמן את הכניסה שלנו אליהן, כמובן שיש את העניין של ניהול העסקה בהמשך העסקה שלדעתי הוא הרבה יותר חשוב מהתזמון, אבל נשאיר את זה בצד בינתיים.
כמה זה יותר מידי מידע?
רוב הסוחרים המתחילים – ולמען האמת, גם חלק מהסוחרים המנוסים – נופלים לאותה מלכודת: החיפוש אחר "הגביע הקדוש" של המסחר. הרצון למצוא את השיטה, האינדיקטור או השילוב הסודי שיביא לרווחים מובטחים.
אבל האמת? אין קיצורי דרך.
המטרה במסחר היא סטטיסטיקת עסקאות חיובית, כלומר תהליך שמאפשר להרוויח לאורך זמן באמצעות ניהול עסקאות נכון – ולא פתרון קסם.
היכן טועים רוב הסוחרים?
גם כאן, אפשר לחלק את הסוחרים לכמה קבוצות:
הסוחרים שעושים שימוש לא נכון במידע
הם אוספים פיסות מידע, אינדיקטורים, אסטרטגיות – אבל משתמשים בהם באופן שגוי. כשהעסקאות לא מצליחות, הם מניחים שהבעיה היא במידע עצמו, ומתחילים לחפש אינדיקטור חדש או גישה אחרת שתציל אותם.
אבל הבעיה האמיתית היא לא המידע – אלא האופן שבו הם משתמשים בו!
וזה לא נגמר כאן… הם קוראים באינטרנט על אינדיקטור כלשהו, לומדים עליו במשך 10 דקות, ואז ישר משתמשים בו במסחר – ומצפים שהוא יביא להם הצלחה סטטיסטית.
רק מה? זה לא כזה פשוט!
הסוחרים שמערבבים שיטות מסחר שלא קשורות זו לזו
למשל, ניסיון לשלב ניתוח פונדמנטלי מעמיק עם מסחר יומי. אם אני מבצע עסקה שאורכת 15 דקות, מה יעזור לי לדעת אם החברה רווחית או לא? אין שום קשר בין שני הדברים, וכאן בדיוק נכנסים טעויות מיותרות. במקום זה, עדיף להתרכז במאפיינים המתאימים למסחר היומי – כמו תבניות מחיר, נרות היפוך, ותנועות מומנטום.
הסוחרים שמבינים את המידע – אבל מחפשים את "האינדיקטור האולטימטיבי"
הם מתחילים לשלב אינדיקטורים שלא קשורים אחד לשני, משתמשים באינדיקטור על אינדיקטור, ומאמינים שאם רק ימצאו את החיבור המושלם – הם יוכלו "לנצח" את השוק.
תמיד תזכירו לעצמכם:
אולי אני חכם, אבל יש הרבה אנשים חכמים ממני בעולם. אם היה אינדיקטור שמבטיח הצלחה מוחלטת, כולם כבר היו משתמשים בו.
זה לא אומר שאי אפשר לשלב בין אינדיקטורים – אבל צריך לדעת איך לעשות את זה נכון, תוך הבנה עמוקה של החישובים מאחוריהם והשילובים הרלוונטיים.
מה דעתכם? איזה סוג של סוחרים אתם?
המסקנה
בסופן של דבר, כל מה שאנחנו צריכים זה סט כלים מספיק טוב שעוזר לנו לקבל החלטה מושכלת בשיטת המסחר שלנו.
סט הכלים הזה צריך לעבוד מספיק טוב בצורה סטטיסטית כדי לעזור לנו להרוויח לאורך זמן.אנו יכולים להיעזר במידע על מומנטום, תנודתיות, ביקוש והיצע, נקודות מחירים משמעותיות ועוד… כל אחד צריך לבחור לעצמו את סט הכלים המתאים לו וללמוד להשתמש בהם ביחד בצורה הטובה ביותר.
רק זכרו, עומס יתר של מידע בסוף גורם לאיבוד כל המידע!
