כשמדברים על השקעות, אחד הדברים החשובים ביותר הוא ניהול סיכונים. כל משקיע רוצה להשיג תשואה גבוהה, אבל השאלה היא עד כמה הוא מוכן לקחת סיכון כדי להשיג אותה?
כאן נכנסים לתמונה מדד שארפ ומדד אלפא – שני מדדים שמאפשרים לנו להעריך אם התשואה שאנחנו מקבלים מצדיקה את רמת הסיכון שאנחנו לוקחים. בואו נצלול פנימה ונבין איך הם עובדים.
תוכן עניינים
מה זה מדד שארפ?
מה זה מדד שארפ?
מדד שארפ (Sharpe Ratio) פותח על ידי ויליאם פ. שארפ (שזכה בפרס נובל לכלכלה), והוא אחד המדדים החשובים ביותר בעולם ההשקעות.
המדד נועד למדוד עד כמה התשואה של השקעה מסוימת מצדיקה את הסיכון שלוקחים כדי להשיג אותה.
איך הוא עובד?
מדד שארפ משווה בין:
1️⃣ התשואה של הנכס – כמה הרווחנו מההשקעה?
2️⃣ הריבית נטולת הסיכון – התשואה שהיינו יכולים לקבל ללא סיכון, למשל מהשקעה באג"ח ממשלתי.
3️⃣ סטיית התקן – כמה ההשקעה שלנו תנודתית?
נוסחת החישוב של מדד שארפ:
תשואת הנכס – ריבית ללא סיכון
_______________________
סטיית התקן של הנכס
דוגמה פשוטה לחישוב מדד שארפ:נניח שיש לנו שתי מניות, ואנחנו רוצים לבדוק איזו מהן הייתה השקעה טובה יותר:
🔹 מניה א' הניבה 17% תשואה, עם ריבית חסרת סיכון של 8% וסטיית תקן של 15%.
🔹 מניה ב' הניבה 21% תשואה, עם ריבית חסרת סיכון של 9% וסטיית תקן של 35%.
חישוב מדד שארפ למניה א':
(17%-8%)/15%
=
9%/15%
=
0.6
חישוב מדד שארפ למניה ב':
(21%-9%)/34%
=
12%/34%
=
0.35
מה אנחנו לומדים מזה?
למרות שמניה ב' הניבה תשואה גבוהה יותר, מדד שארפ שלה נמוך יותר, מה שאומר שהתשואה שלה פחות משתלמת ביחס לרמת הסיכון שלה. מניה א' היא למעשה השקעה טובה יותר לפי מדד זה.
✔ ככל שמדד שארפ גבוה יותר – כך ההשקעה טובה יותר!
✔ ערך שלילי של מדד שארפ – מעיד על תשואה שלילית ביחס לרמת הסיכון.
מתי כדאי להשתמש במדד שארפ?
✅ כאשר רוצים להשוות בין שתי השקעות ולראות איזו מציעה תשואה טובה יותר ביחס לסיכון.
✅ מתאים במיוחד להערכת קרנות נאמנות, מניות, ותיקי השקעות.
✅ אינו מתאים להערכת נכסים שמבוססים על אשראי או ריבית בלבד (כמו קרנות חוב).
מה זה מדד אלפא?
מדד אלפא (Alpha) הוא מדד שנועד לבדוק עד כמה מנהל השקעות מצליח להניב תשואה עודפת על פני מה שהיינו מצפים לפי תנאי השוק והסיכון של הנכס.
מדד אלפא מודד את הערך המוסף של מנהל הקרן – האם הוא מצליח לייצר רווחים מעבר למה שהיה אמור להניב השוק?
איך הוא עובד?
אלפא נמדדת על ידי השוואת התשואה של הקרן לתשואה של המדד שאמור לשקף את הביצועים שלה.
אם מדד S&P 500 למשל הניב 10% תשואה בשנה, וקרן נאמנות מסוימת הניבה 12% – מדד האלפא של הקרן הוא +2%.
אם לעומת זאת הקרן הניבה 8% – האלפא שלה תהיה -2%, כלומר, היא השיגה ביצועים פחות טובים מהמדד.
נוסחת החישוב של מדד אלפא:
אלפא = (תשואת הקרן – תשואה נטולת סיכון) – (תשואת המדד – תשואה נטולת סיכון) * ביטא
מה זה ביטא?
מדד ביטא (Beta) מודד את הקורלציה בין הקרן לבין שוק ההון. ביטא של 1 משמעה שהקרן נעה בקורלציה מושלמת עם המדד, ביטא גבוהה מ-1 מעידה על תנודתיות גבוהה יותר, וביטא נמוכה מ-1 מעידה על תנודתיות נמוכה יותר.
דוגמה לחישוב מדד אלפא:
נניח שקרן השקעות מסוימת הניבה תשואה של 10% בשנה, בעוד שהתשואה של מדד ההשוואה הייתה 6%.
אם הביטא של הקרן הוא 0.85, והתשואה נטולת הסיכון היא 5%, נחשב כך:
0.85*(5%-6%)–(5%-10%)
=
0.85*(1%-5%)
=
0.85*4
=
3.4
מה המשמעות?
מדד אלפא חיובי (מעל 0) – מעיד על ביצועים טובים יותר מהשוק.
מדד אלפא שלילי (מתחת ל-0) – מעיד על ביצועים גרועים יותר מהשוק.
✔ ככל שמדד אלפא גבוה יותר – כך מנהל הקרן מצליח להניב תשואה עודפת!
מתי כדאי להשתמש במדד אלפא?
✅ כאשר רוצים להעריך עד כמה מנהל השקעות מצדיק את דמי הניהול שלו.
✅ מתאים להשוואה בין קרנות נאמנות והשקעות מנוהלות.
אז באיזה מדד עדיף להשתמש?
🔹 מדד שארפ – מתאים להשוואה בין נכסים בודדים ומדידת התשואה ביחס לסיכון.
🔹 מדד אלפא – מתאים להשוואה בין קרנות מנוהלות ולמדוד האם מנהל הקרן מצליח לייצר תשואה עודפת.
במקרים רבים, השימוש במדד שארפ יהיה יותר פרקטי ופשוט להבנה, בעוד שמדד אלפא רלוונטי יותר להשקעות מנוהלות בקרנות פנסיה, השתלמות, קרנות נאמנות וכו'.
סיכום – איך תשתמשו במדדים האלו כדי למקסם תשואה?
✔ אם אתם משווים בין מניות או נכסים בודדים – השתמשו במדד שארפ.
✔ אם אתם בודקים קרן מנוהלת ורוצים לדעת אם מנהל ההשקעות מספק ערך אמיתי – השתמשו במדד אלפא.
✔ בשני המקרים – ככל שהמדד גבוה יותר, כך ההשקעה נחשבת טובה יותר.
אם אתם מחפשים השקעות חכמות, השימוש במדדים האלו יכול לעזור לכם לבחור את ההשקעות המשתלמות ביותר ביחס לסיכון שאתם מוכנים לקחת!
